משתמשים דיגיטלים מהדור השלישי במשבר הקורונה

 

עם תחילת הסגר, רבים מבני הגיל השלישי, נותקו מן הקהילה ומן הפעילויות הטבעיות שלהם, שהתבססו על מפגשים יומיומיים פנים-אל-פנים, כמו: אירוח חברים, "פרלמנטים" ובילוי זמן משמעותי עם הילדים ועם הנכדים.

 

במחקר שהובלנו במהלך ימי המשבר תעדנו כיצד הסדר הכאוטי החדש אילץ רבים מבני הדור השלישי להיכנס לעולם הדיגיטלי ולהתחיל לסגל הרגלים חדשים. חגיגות ואירועים משפחתיים עברו להתנהל בזום, מאכליים משפחתיים ומתכונים בושלו יחד במפגשי אונליין, סבים וסבתות הקריאו סיפור לילה טוב בווטסאפ או החליפו חידות בציורים ועוד. בני משפחה ושכנים גויסו לתמוך מרחוק בפתרונות יצירתיים במטרה לסייע להם להפוך מקושרים יותר באמצעים דיגיטליים. מה שנראה עד עכשיו לא אפשרי או לא רלוונטי הפך לצורך אנושי בסיסי.

 

ראינו כיצד גורם ההצלחה העיקרי בקבוצות פעילות לבני הגיל השלישי היה השילוב בין פעילויות מקוונות לפעילויות לא מקוונות בתמיכה נגישה, לרוב של משפחה קרובה. וגם שמחנו לגלות את הגיימרים החדשים, בני הגיל השלישי שעברו ממ'מפגשי בינגו השבועיים' לשחק במשחקי לוח שונים ואפליקציות משחק אונליין.

​

מה שהחל כצורך ו'אין ברירה' אל המציאות יצר הזדמנות להיחשף לעולם הדיגיטלי ולשבור מחסומים ישנים.